אכילה רגשית

אכילה רגשית

האם אנחנו פונים לאוכל במצבים רגשיים?

לכל אחד מאיתנו יש את הקשיים שלו. כשאנחנו לא יודעים לזהות את הרגשות שלנו ולתת להם מענה אנחנו מחפשים איך לברוח מהרגשות. כל אחד מאינו מצא לעצמו את נתיב הבריחה שלו, והבריחה השכיחה ביתר היא אכילה. אוכל הוא כל כך זמין ומילדות נקשרו אליו מצבים רגשיים רבים, והוא אידיאלי כדי לשמש לנו סם לבריחה מרגשות כואבים.

אכילה כהרגל או התניה

לכל אחד מאיתנו יש את הרגלי האכילה שלנו. ההרגלים האלו הם לולאה שאנחנו לפעמים לא מצליחים לצאת ממנה. לדוגמה:

  • אוכלים כי יש מולנו אוכל, ולא מפסיקים עד שהתמלאנו באופן מוגזם או שנגמר האוכל שמולנו. 
  • שיעמום או ריקנות – משעמם לנו? אנחנו מרגישים ריקנות? אין לנו מה לעשות כרגע? מיד אנחנו מחפשים איזה עוגה או חטיף. (או סיגריה, או נופלים לתלישת שערות.) 
  • האכילה "דבוקה" למשהו אחר: למשל כוס קפה רגילה לבוא עם עוגיה (או עם סיגריה). טלויזיה רגילה לבוא עם קערת חטיפים או אגוזים.
  • אכילה במקום מסויים או בשעות מסויימות. משהו בתוכנו מתוכנת לאכול כשאנחנו מגיעים הביתה, או לאמא, או בשעות הערב. מתערר רעב אוטומטי.
  • רגשות שאנחנו לא יכולים להכיל – לפעמים קורה משהו מרגש וטוב, או הפוך – משהו לא נוח, מישהו מעליב אותנו, או מכעיס אותנו ואנחנו מחפשים את הבורקס.

תוכניות אכילה שנמצאות בתת המודע

לאכילה האוטומטית הזאת שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנה אנחנו קוראים "תוכנית אכילה". מתישהו בעבר, כניראה בילדות, תת המודע שלנו למד להגן עלינו על ידי הרגלי אכילה שלא מועילים לנו. 

תוכנית אכילה היא כמו גליון אקסל עם נוסחאות מורכבות או כמו תוכנת מחשב. נכנס מצב מסויים ויוצאת תצאה קבועה. למשל, תת המודע יודע שכאשר יש מסיבה עם הרבה אוכל אוכלים ואוכלים ללא הפסקה.
או, יכולה להיות תוכנית הפוכה לגמרי: במסיבה או אירוע חברתי לא נוגעים כמעט בכלום. אוכלים רק בסתר לבד בבית כשחוזרים מהאירוע.

האם אתם מרגישים רעבים כל הזמן?

למעשה זה לא רעב גופני אמיתי. אנחנו מתרגמים כל הרגשה בגוף לרעב. התרגלנו לתרגם במחשבה שלנו כל אי נוחות גופנית לרעב. הגוף אומר משהו בשפה שלו. לנו בראש נשארו רק 2 אפשרויות: רעב, או מלאות. למעשה אנחנו כבר לא יודעים מהי הרגשת שובע. כל מנגנון הרעב והשובע שלנו השתבש. או יותר נכון, המנגנון בסדר, אבל כיוון שכבר זמן רב לא הרגשנו רעב, ואנחנו כבר הרבה מעבר לנקודת השובע לאורך מרבית היום, אנחנו שמים לב רק ל 2 מצבים מלאות – עד התפוצצות, ואי נוחות אחרת. אם אנחנו מלאים מאד או מפוצצים, אנחנו מפסיקים לאכול. כל מצב אחר של אי נוחות אנחנו רוצים "לכבות" ולכן מתרגמים אותו לרעב, ובתגובה אנחנו אוכלים.

האם האכילה הזאת היא התמכרות?

אם יש לנו הרגל שמזיק לנו ואנחנו לא מצליחים להפסיק אותו, זוהי התמכרות.
אם אנחנו אוכלים פרוסת עוגה לעיתים רחוקות וגם לא מאד משנה לנו אם יש עוגה או אין, אנחנו לא מכורים לעוגות. אבל אם אנחנו "מחפשים" את העוגה, או השוקולד, או הסיגריה, או משחק המחשב, ומתחילים להיות חסרי שקט כשאין לנו אותם, אנחנו כניראה מכורים להם.

פתרון לבעיות אכילה:

שחרור הרגשות והקשיים הרגשיים שמובילים לאכילה. תוך כדי התהליך ייפתר המתח והלחץ שמובילים לאכילה. ניתן מענה לטראומות רגשיות שהיו בעבר שמשפיעות על האכילה שלנו. בשיטה זאת אנחנו לא מפסיקים לגמרי שום מאכל. נגיע למצב שבאופן טבעי נבחר לאכול כמויות נכונות ומזון בריא יותר. נלמד לתת מענה לקשיים רגשיים ממש ברגע שאנחנו חווים אותם ונשחרר מתת המודע תוכניות שמובילות אותנו לאכילה אוטומטית לא רצויה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הדרכה חינם:
איך להיגמל מהרגלי אכילה מזיקים ומהתעסקות בלתי פוסקת באוכל, ולרדת במשקל, בלי תפריטים ובלי דיאטות,
בתהליך קצר וממוקד, המותאם לך אישית:

לחצו פה >>