אובססיה לאוכל אצל שמנים וגם אצל רזים

מילים אלו יצאו מהפה של אחת החברות הטובות ביותר שלי מיקה ברזינסקי, מגישת MSNBC. המילים האלו היו בין המילים הכי קשות ששמעתי בחיי. והבנתי גם שלהיות בעודף משקל זה לא רק כישלון אישי, ולא רק בעיה אישית שלי. הבנתי שאני חלק מאופנה שאיימה לשדוד אותנו מהבריאות שלנו. מיקה ואני היינו מאד קרובות. חלקנו כמעט הכל. חוץ מדבר אחד. אף אחת מאיתנו לא הרגישה שאנחנו יכולות לדבר על המאבק בנושא אכילה. ב 15 השנים ששתינו היינו בטלויזיה וחברות העלתי 45 ק”ג. מיקה אמרה שרצתה לדבר איתי אבל שיחה על המשקל שלי היתה נראית לך לא במקום. 

יום אחד אמרתי לה, כשאתם באים כל כך קשה לי לדעת מה לבשל. כי כל יום אני צופה בך בטלויזיה ואת מדברת על בעיית ההשמנה באמריקה. תמיד את אומרת לאנשים מה לאכול. את נהיית משטרת האוכל. אז כשאת מגיעה עם המשפחה אני מרגישה משותקת. את מדברת על השמנה כל הזמן. מה את יודעת על זה? את כל כך רזה וקל לך.

היא קפצה ואמרה: את חושבת שקל לי להשאר רזה ככה? את לא יודעת כלום על הגהינום שאני עוברת כל יום. אוכל הוא עינוי בשבילי ואני אובססיבית לאוכל. 

לא יכולתי להאמין למה ששמעתי. הכרתי אותה 15 שנים. היא תמיד נראה לי מודל אידיאלי למשקל נכון ובריאות. נדהמתי. אבל אז היא הוסיפה: ודרך אגב אמרתי שאת שמנה. את לא רק שמנה. את שמנה מאד. זה הכה בי. המשקל שלך הולך להרוג אותך. חייבים לעשות משהו בקשר לזה. ואז היא התחילה לדבר על העניינים שלה עם אוכל.. שאף פעם לא ידעתי. היא סיפרה שהיא מרגישה מכורה לאוכל, אוכל מעובד, אוכל עם סוכר, מלח, שומן. דרך אגב, זה האוכל שעושה את אמריקה המדינה השמנה ביותר על פני האדמה. היא דיברה על בולמוסי אכילה והקאות כל החיים, ואכילה כפייתית, וספורט כפייתי כדי לנסות לפצות על האכילה ולנסות לאבד את הקלוריות שזה עתה אכלה. היא דיברה על לאכול פיצה שלמה ואכילת בחסה ומים בלבד בשארית השבוע. יכולתי להזדהות. גם לי היו בולמוסי אכילה. אכלתי אכילת ייתר ואז עשיתי דיאטות דראסטיות. ניסיתי כל דיאטה בספרים, וכמה שאינן בספרים. הייתי בשומרי משקל, עשיתי ג’ני קריג, נוטריסיסטם, .. (ועוד כל מני שמות). אני כל כך טובה בדיאטות שהצלחתי בעזרת הדיאטות לעלו למשקל של 116 ק”ג. יופי! 

בינתיים הפרעת האכילה של החברה שלי גרמה לה להיות רזה מאד ובמשקל 52 ק”ג. ושתינו באותו גובה. אני שקלתי 116 ק” והיא שקלה 52 ק”ג. ואף אחת מאיתנו לא היתה בריאה. 

יותר מאוחר אמרתי לה, מיקה, את צריכה לכתוב ספר. כי חשבתי שאם אנשים היו יודעים על המאבקים שלה בנושא אוכל, אז השיחות האלו שהיו לה בטלויזיה על מה לאכול ומה לא לאכול, לא היו נשמעות כל כך כמו הטפה של איזה רזה שיודעת הכל. היא חשבה על זה. כעבור כשבוע, התקשרה ואמרה – השגתי לנו דיל לכתיבה ספר. לנו?? 🙂

.. אני מסיימת את הסיכום המתורגם בסביבות דקה 5:30 ומי שרוצה שיצפה עד הסוף כמובן.

ורציתי להדגיש ש

הפרעות אכילה, ובולמוסי אכילה יש בכל משקל ובכל מידה.

התמכרות לאוכל לא אומרת שבהכרח נהיה שמנים. אבל הסבל הוא עצום בכל מקרה.