העונג באכילה
הבוקר כשאכלתי נהייתי מודעת פתאום להנאה העמוקה שחווים כשאוכל טעים פוגש את הפה, ויורד לאט לקיבה. העונג של הטעם ושל השובע. ביס של עונג, ועוד ביס של עונג, ועוד ביס של עונג.
נזכרתי איפה הייתי “בגלגול הקודם” שלי, כשאכלתי כל היום סביב השעון.
אני מסתכלת על עצמי מהצד באהבה גדולה, בהבנה ובחמלה. עונג כל כך גדול יש באכילה הזאת, שרציתי לחוות אותו כל הזמן ללא הפסקה. והאמת היא שזה כל כך טבעי לא?
אנשים שאוכלים כשהם רעבים ואנשים שאוכלים יותר
כולנו נהנים מהאוכל. גם מי שאוכל רק כשהוא רעב ומפסיק לאכול כשהוא שבע נהנה מאד מהאוכל. הוא פשוט נהנה ממנו רק בזמן הארוחה. וגם נהנה מאד מהתחושה של השובע שאחרי הארוחה כשהגוף כבר לא משתוקק לעוד אוכל.
מי שאיבד קצת את מנגנון הרעב והשובע לא נהנה מהרגשת השובע. הוא נהנה רק מהטעם על הלשון וכיון שהטעם על הלשון נעלם כשהמזון יורד לקיבה, הוא רוצה מהטעם הזה עוד ועוד.
הטבע רצה שנאכל ולכן האוכל נברא כמענג והגוף משתוקק אליו
הטבע ברא את כל הדברים החשובים לקיומנו בטעם מענג. כמו האוכל גם המין מענג, וההצלחה מענגת והשינה מענגת. אפשר להתענג על אוכל או מין או הצלחה או שינה – בזמן הנכון ובמינון הנכון. אבל יש מצבים שבהם כל הגדרות נפרצים, ואנחנו רוצים את אותו העונג ללא הפסקה, ואיבדנו את ההנאה שמילוי העונג.
איבדנו את ההנאה שבשובע ואנחנו אוכלים אכילת יתר.
איבדנו את השקט שאחרי מגע מיני ואנחנו פונים לפורנו או למין כפייתי.
איבדנו את הנחת שאחרי הצלחה ואנחנו מחפשים עוד פסגה ועוד פסגה. (ייתכן שחלק מההתמכרות למשחקי מחשב בנוייה על הצורך הכפייתי “לצבור עוד נקודות”).
אבל הבריאות היא גלים, עליות וירידות, יום ולילה, הצלחה ומנוחה, אכילה ושובע. כל ההורמונים פועלים בגלים, וגם האינסולין אמור להיות גבוה בזמן ארוחה ולרדת אחריה. המנגנוטן ההורמונאלי בגוף משתבש כאשר האיסולין נמצא ברמה גבוהה באופן קבוע.
עברנו את הקו – אנחנו מכורים
יש קו. אצל כל אחד הוא במקום אחר. זה הקו שמבדיל בין אני שולט, ובין איבדתי שליטה. למשל אם אני נוהגת לשתות כוס יין עם הארוחה שלי, כמעט מדי יום, אבל קרה שאין לי כרגע יין לשבוע שבועיים. אם אני בסדר עם זה ולא שותה יין שבוע שבועיים, עוד לא חציתי את “הקו”. אם אני מתחילה להשתגע, וואו, חייבת את היין שלי – זהו, חציתי את הקו – אני מכורה.
ככה בדיוק זה באוכל. אני אוהבת משהו ושמחה לארוחה שאני אוהבת, אבל אם למשל אין אפשרות כרגע לאכול את הארוחה הזאת אז או שאני בסדר עם זה, או שזה מטריף אותי. אם זה מטריף אותי אני בבעיה – אני מכורה.
האם ההרגל הזה מזיק לנו?
הרגלים הם לעיתים קרובות טובים. אבל לפעמים יש לנו הרגלים פחות טובים. והשאלה היא האם אנחנו שולטים בהרגל שמזיק לנו, האם אנחנו יכולים לעצור אותם. אם יש לנו הרגל שמזיק לנו ואנחנו לא מצליחים להפסיק אותו ההרגל הולך ומתעצם, ומממשיך להזיק לנו לאורך זמן.
מצב כזה הוא למעשה התמכרות. אנחנו מונעים ע”י גלגל פנימי של הרגל מזיק שמתגלגל מעצמו ואין לו מעצור.
ואם ניסינו לשלוט בהרגל כבר פעם אחת או מספר פעמים, ולא הצלחנו, אנחנו זקוקים כניראה לעזרה מבחוץ.
בתחום האכילה מתפתחות התמכרויות רבות. לפעמים זהו מאכל מסויים שקשה לנו לאכול במידה, כמו עוגות או בורקס, ולפעמים זוהי אכילה של כמויות מופרזות שאנחנו לא מצליחים לעצור.
הפתרון להתמכרויות הוא גמילה. הגמילה שלנו מותאמת אישית לכל אחד ואחד.
