אמונות מגבילות

שוקולד זה טעם החיים!

אמונות שתוקעות אותנו בתוך ההתמכרות שלנו

אחת הנגמלות שלי אמרה לי פעם ששוקולד זה החיים!

מה שווים החיים בלי שוקולד?

והיא גם אמרה את זה בטון כזה.. שוקולד! טון של אורגאזמה.

ונגמלת אחת אמרה לי שאוכל זה ערך עליון. אוכל – זה ערך! כלומר חיים בשביל לאכול. 

יש גם מכורים לקנאביס שכל היום מחכים לסוטול הזה שהוא כמעט אורגאזמי בשבילם. העיסוקים היומיים הופכים לאט לאט להיות פחות חשובים, והיום מתחיל להיות מתוכנן מתי נעשה “הפסקת עישון” כדי לצבור יכולת להמשיך.

משהו התהפך פה. אנחנו חיים פה ומהם החיים? זאת שאלה פילוסופית שאפשר לדון בה ולקרוא עליה ואני בטוחה שיש ספרים רבים. וכמובן שנבראנו רוצים לאכול כי האוכל הכרחי לנו כדי לשרת את הגוף הזה שאנחנו בתוכו וכדי לאפשר לנו ללמוד, להתקדם, ליצור את כל מה שאנחנו יוצרים. חלק מאיתנו מאמצים מטרה חברתית או רוחנית גבוהה ופועלים בחיים כדי להגשים אותה. וחלק אחר שם דגש על המשפחה. כל אחד ומטרותיו. וכמובן שאכילה משרתת אותנו במסע הזה.

ושוב, האוכל חייב להיות טעים ומפתה כדי שהיצורים החיים וגם האדם ירצה לאכול.

אצל המכורים שביננו מנגנון החשק והדחף והתאווה קם והשתלט עלינו

במקום לאכול בכיף כדי לחיות את החיים המלאים והנהדרים שלנו, אנחנו חיים את החיים שלנו כדי לאכול. ככל שההתמכרות חזקה כך החיים מצטמצמים ו”להאכיל את ההתמכרות” תופס מקום יותר מרכזי.

מכורים לשוקולד מחפשים כל הזמן את “המנה הבאה”. מכורים לקנאביס עסוקים כל היום ב”לארגן” את החומר לפעם הבאה. מכורים לאכילת יתר מכינים לעצמם מנות גדולות, קונים בכמויות, ובחלק מהיום האוכל הוא המרכז. מכורים לעישון מחכים להפסקת העישון הבאה ומתחילים להיות עצבניים כשהם “צריכים” את המנה.

האמונה ש”שוקולד הוא טעם החיים” או ש”קנאביס זה כיף לא ממכר ואנשים סתם מגזימים” או ש”סיגריות זה מרזה” או שאוכל חייב להיות טעים עד כדי שכרון חושים, כל האמונות האלו תוקעות אותנו בתוך המצב המכור שלנו.

הטלויזיה והפרסומות משווקים לנו מציאות שקרית

בתוכניות האוכל אנחנו רואים לפעמים אכילה בכמויות ובתאווה גדולה. תסתכלו על המגישה הזאת שאוכלת כך בהנאה עצומה ובפה מלא. נראה לכם שהיא היתה נראית כך אם היתה אוכלת בכמות כזאת 3-4 ארוחות ביום כל יום? בוודאות לא. כניראה שהיא צמה כל היום כדי לאפשר לעצמה לאכול ארוחה אחת כזאת.

אבל אנחנו רואים רק את הארוחה הזאת. ואנחנו רואים כך ארוחה אחרי ארוחה. תוכנית אחרי תוכנית. ומשהו לא נכון נטבע לנו בתודעה. שאכילה מופרזת של מאכלים עשירים באופן רציף זאת האכילה ש”כולם” אוכלים. זה “הכיף” בחיים, וזאת הגדרת ההנאה.

שימו לב איזה גאונות יש לקוקה קולה שמיתגו את עצמם כ”קוקה קולה זה טעם החיים”. פירסומת גאונית! ואני רואה לפעמים מכורים לקולה או לקולה זירו. זוהי התמכרות קשה מאד. הם שותים ליטרים של קולה ליום. זה משבש להם את איזון המינראלים בגוף והם מגיעים לאישפוזים. אבל בתודעה שלהם זה התחיל כמשקה פשוט ומרווה “טעם החיים”.

כל פעם שמישהו מנסה להנדס את התודעה שלכם שמשהו הוא “טעם החיים” תתחילו לחשוד.

לא רק שוקולד, גם גורו שחושב שהוא “טעם החיים” ומצליח לסחוף אחריו המונים הוא מסוכן.

בואו נזהה את האמונות המגבילות השקריות שלנו

מישהי אמרה לי שהיא מתחילה להיות שבעה רק אחרי שעה. אני כמובן לא מתווכחת איתה. אולי זה נכון. רובנו מתחילים להרגיש את השובע אחרי כ 20 דקות, אבל אולי אצלה זה שעה. אז מה? לא חייבים להתרשם מזה ולהפוך את זה ל”בעיה” ולאכול במשך שעה שלמה. אם את יודעת שאת שבעה אחרי שעה זה נהדר. תאכלי את הארוחה שלך ותחכי שעה. הכל בסדר. לא צריך יותר אוכל מהרגיל, רק צריך לחכות. אולי כשתפעלי כך, תאכלי כמות שמשביעה וטעימה, תפסיקי ותחכי בנחת עד שובע שיגיע בזמן שלו, ותפסיקי להזין את ההתמכרות שלך ברעיונות שעוזרים לה להתפתח, ההתמכרות תפסיק להיות יצירתית ותתחילי לשבוע יותר מהר. אולי.

מישהי אמרה לי שאחרי שהיא אוכלת המון, אחרי בולמוס, היא רגועה וישנה טוב. שהמלאות הזאת והכבדות הזאת מרגיעות אותה. שוב, אני לא מתווכחת. אני לא בתוך הגוף הזה שלה. אבל ברור שהאמונה הזאת לא עוזרת לה. היתה אכילה בכמות גדולה, או בולמוס. הגוף עכשיו נאלץ להפנות את כל המשאבים לעיכול. לא נשאר לו שום משאב קטן אפילו להחזיק אותה ערה, לא כל שכן לאפשר חשיבה יצירתית. אז היא הולכת לישון. וכל הלילה, כשהגוף היה אמור לעשות פינוי רעלים הוא עסוק במקום זה בעיכול. 

אנחנו נצליח להוכיח לעצמנו שהמחשבה שלנו נכונה – צדיק באמונתו יחיה

כל מחשבה שלך שאת מאמינה לה תצליחי להוכיח אותה. כלומר החיים שלך ייהפכו להיות מתאימים לאמונה שלך.

אם תחליטי ששוקולד זה החיים עצמם, שוקולד זה טעם החיים, אין שמחה בלי שוקולד, והחיים עצובים בלי שוקולד, יהיה ממש כך.

אם תחליטי שרק המון אוכל מרגיע אותך יהיה ממש כך.

אם תחליטי שאת שבעה רק אחרי שעה, תצליחי לשכנע את עצמך שזה אכן כך וכך זה יהיה.

אז מה את בוחרת? במה עדיף להאמין?

ראשית תנסי לפקפק בכל האמיתות האלו שיש לך בתוך הראש. כל מה שלא עוזר לך, יש סיכוי שהוא פשוט לא נכון.

איך נדע מה נכון?

אמת היא אמת. האם יש לפחות אדם אחד ששמח ומאושר בלי שוקולד? האם יש לפחות אדם אחד שנינוח ורגוע וגם ישן טוב בלילה בלי שבלע את כל המקרר?

נעים לדעת שיש כאלה אנשים. ואם יש כאלה אנשים סיכוי גבוה שגם את אדם כזה רק צריך לדעת איך להגיע למצב הזה.

אנחנו כל הזמן משתנים ומתפתחים. למעשה כמעט כל התאים בגוף שלנו מתחדשים ב 9 חודשים. כל 9 חודשים אנחנו אדם חדש לגמרי. ואנחנו גם לומדים דברים חדשים וההשקפות שלנו משתנות עם השנים. 

המחשבה הראשונה שכדאי לרענן היא המחשבה שאכן ניתן לשנות אמונות ומחשבות. האם את מאמינה שאפשר לשנות את המחשבות? האם אי פעם השתנתה לך מחשבה בנושא מסויים? האם הבנת פתאום משהו חדש? אפילו אם זה היה מזמן.. בכתה א, בכתה ד… אם אי פעם השתנתה לך מחשבה בכל נושא שהוא את יודעת שאפשר להבין משהו באופן אחר, שאפשר לשנות השקפה. וזה נהדר, כי את יודעת שאפשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדרכה חינם:
איך להיגמל מהרגלי אכילה מזיקים ומהתעסקות בלתי פוסקת באוכל, ולרדת במשקל, בלי תפריטים ובלי דיאטות,
בתהליך קצר וממוקד, המותאם לך אישית:

לחצו פה >>