איך מתמודדים עם רגשות אחרי גמילה

עצבות וריקנות – התמודדות עם רגשות

כשמפסיקים התמכרות, ואין זה חשוב אם זה לאוכל, עישון, אלכוהול או כל דבר אחר, לא פעם חווה האדם תחושה של עצבות וריקנות. כאילו עומד הוא על פי תהום.

תגובה טבעית של האדם זה לנסות ולהפטר מתחושה בלתי נעימה זו וכמובן שהמחשבות לוקחות אל מושא ההתמכרות. אם אשתה אלכוהול, אעשן סיגריה, אוכל שוקולד, אז לא ארגיש את זה…

ואז מוצא עצמו הנגמל רוצה לחזור להרגלים ישנים, לא כי זה באמת מה שהוא רוצה, אלא שאינו מוכן לחוות את אותה התהום. העצבות והריקנות…

ואני רוצה לספר לכם שעצבות וריקנות אינן זרות לתהליכי גמילה ורבים האנשים שיחוו זאת. זה צפוי וטבעי.

אז מה עושים עם זה? איך נפטרים מזה?

יכולתי לתת לכם כאן מגוון שלם של תשובות: לכו לים, תפגשו חברים, תעשו מקלחת, מדיטציה, שימו מוזיקה וכו’ וכו’ וכו’.

אבל אני רוצה להציע לכם דווקא משהו אחר. גישה שונה להסתכלות על העניין.

אני מזמינה אתכם דווקא לקבל את העצבות והריקנות כחלק מהחיים בכלל וכחלק מגמילה בפרט ובמקום לנסות להתפטר מזה לעשות בדיוק ההפך. להזמין אותה, לחוות אותה, להיות איתה. אפילו ממש לתת לזה מקום: למשל להיכנס למיטה ופשוט להרגיש אותה במלואה…

העצבות והריקנות הן למעשה הצד השני של מטבע השימחה  ברכו גם עליה.

עליכם לדעת שהעצבות והריקנות (למעשה זה נכון לגבי כל רגש) היא כמו גל. גם אם זה גל חזק, הרי שלגל יש את הטבע של עצמו: בא והולך, בא והולך.

וממש כפי שכשמגיע גל חזק ואנחנו בים, הדרך הטובה ביותר היא להרפות את גופנו, לתת לו לטלטל אותנו ולחלוף, שכן אם נעמוד קשיחים ומכווצים, הגל יהלום בנו בחוזקה. אותו הדבר עם גלים רגשיים: אם נרפה עצמנו, ונסכים לתת לגל לטלטל אותנו, הרי שיחלוף לו והשלווה והשימחה תחזורנה לחיינו. כמובן עד הגל הבא   (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגדל טקסט
הגברת ניגודיות